זה הסיפור על איך חבר שלי דני מירושלים הרג את גאנדי . גאנדי וואללה , ההוא מהודו עם הקרחת . ואיפה הוא פגש אותו ? במיספרה של משה , משה זה הספר מבאקו .

דני ישר קלט שמשה הולך לספר אותו אפילו שאין עליו כלום . עשרים שקל לא ? עכשיו דני לא שיש לו משהו נגד משה . או נגד סתם מניאקים , פשוט כי לא היה לו נעים מגאנדי , רמז לו שאין לו למה להסתפר , וגאנדי אמר שזה בסדר ושהוא בא בשביל החוויה.

טיק טק נהיה להם דיבור על החיים , ודני שלא היה לו נעים ממנו שהוא בא כל הדרך מהודו לירושלים ועוד בטח ברגל רק בשביל להסתפר, הציע לו שהוא ייקח אותו לסיבוב בעיר , וגאנדי ישר אמר כן ושלא יזיק לו גם איזה כוס תה .

דני מרב התלהבות החליט לספתח בכותל . משהו רוחני דתי כזה מה רע ?

גאנדי ישר ניגנב על כל הניירות בין האבנים , דני הסביר לו שזה פתקים של משאלות והציע לו גם , גאנדי לא הבין מה זה אומר אז דני הדגים לו .

את זה הוא לא התבייש להראות לו למה שהוא חשב שגאנדי לא מבין עברית , והוא צדק , וגאנדי בעצמו אפילו באנגלית אפילו בסנסקריט לא עלתה לו משאלה , והוא אמר תודה רבה אבל שאין לו מה לבקש מאלוהים ורק אם לדני לא אכפת אז שאולי הגיעה השעה לתה שלו .

בדיוק אז עבר ג'זי , הכלב התמהוני של דני , שמטייל לבד בעיר העתיקה ולא אכפת לו מהאינטיפאדה , והם החליטו ללכת שלושתם הביתה לשתות תה .

בדרך כבר נהיה אחר הצהריים , איך שהם עברו ליד הטיילת , והייתה שקיעה , ודני נורא שמח שהוא יכול להראות לגאנדי את כל ירושלים בכזאת שקיעה ועוד מהמקום האהוב עליו , הטיילת , והוא חשב שזה ממש רגע של עונג לאורח הנכבד שלו שבאמת חייך המון ואמר הרבה פעמים תודה לדני שהוא מארח כזה טוב , וגם שאל אותו מה זה הדבר הכחול אדום הזה בשמים שקשור עם חוט , זה למה שאין עפיפונים בהודו ואולי גם לא בדרום אפריקה שמה הוא היה לקצת זמן .

עוד לפני שדני גמר לחשוב את המחשבה הזאת , גאנדי כבר שיכנע את הילד שהיה מחובר לעפיפון , שיביא לו גם סיבוב . לילד בכלל לא היה אכפת לתת לו למה שהוא היה נחמד וחייכן וקורן אשר פנימי כזה , גאנדי , ובעצם גם הילד היה כזה והכל היה טוב עד שבא האבא של הילד והתעצבן וקילל אותו על איך שהוא גונב מילדים , והביא כאפה לילד שלו על איך שהוא הסכים , והיה גם מביא כאפה לדני אם הוא היה מתערב ואולי בגלל זה הוא לא התערב אפילו שלא היה נעים , ולגאנדי הוא אמר שהוא לא מפרק אותו רק בגלל שהם לא באותו גודל .

דני התבאס פחד , וגאנדי היה צריך לנחם אותו כל הדרך הביתה שזה בסדר , וככה זה עם אנשים , ושהוא כבר רגיל , ושבעצם יש להם רק כוונות טובות . מרב שנהיה להם דיבור על המין האנושי גאנדי רצה לפגוש אותו , אותם , את כולם במכה , משהו כמו הגאנגס של ירושלים , איפה שכולם הולכים , ודני שדווקא היה מלא פעמים בהודו , ידע למה הוא מתכוון , אבל אמר לו שזה לא ממש כמו בהודו אפילו שכולם הולכים לשם , ושבכלל אולי כדאי שהם ילכו הביתה כי הם קרובים , וגאנדי בטח עוד מחכה לתה שלו .

אבל גאנדי התעקש , בנימוס כמובן , ולדני לא הייתה ברירה אז הוא לקח אותו לקניון בתלפיות . ובאמת כולם היו שם , חוץ מג'זי שאפילו שהוא כלב תמהוני שמטייל לבד הוא אף פעם לא הולך לקניון . אז הוא חתך הביתה.

בקניון דני וגאנדי לא ידעו מה לעשות למה זה היתה הפעם הראשונה של שניהם שמה . הם החליטו לבדוק מה שאר המין האנושי עושה שם וזה רק בלבל אותם יותר . אז בסוף הם הלכו לאיפה שהאוכל , והיו שם תאילנדית וסינית ואיטלקית , ואפילו הודית , אבל דני הציע שאם כבר אז שילכו על השווארמה , למה זה לפחות אותנטי .

ורק כשכבר הגיע תורם דני ניזכר שגאנדי צימחוני , אבל גאנדי אמר שזה בסדר , למה גם לו לא היה נעים מדני שניראה לו מה זה סובל . בסוף הוא אכל רק את הצ'יפס והסכים עם דני שבאמת הגיע הזמן ללכת הביתה , לנוח קצת ולשתות תה . בדרך הוא קצת התלונן שכואב לו הבטן מרב שהוא אכל כמו חזיר .

בבית באמת חיכה להם ג'זי שמעוד שמח שגאנדי שמר לו את השווארמה , רק חבל ששמו חריף . וכשדני חזר מלשים מים על האש , גאנדי כבר היה עם השלט ביד מסתכל בבושידו בערוץ הספורט , אבל בגלל שהוא לא רצה להרוס לדני את הדימוי על האורח שלו , הוא עשה קצת זפינג . עכשיו מה , דני היה מבואס ממילא , אבל לא בגלל גאנדי שדווקא יצא איתו מה זה בסדר , אלה בגלל ההיא מהפתק שלא נהיה איתה קטע, ואפילו לא הודעה במזכירה.
בסוף גאנדי נעצר באיזה סרט שהראו את הגאנגס והתלהב משהו פחד , אחרי איזה כמה שניות גאנדי בעצמו הופיע וניכנס להתרחץ , וסביבו היו איזה אלף מאמינים שעשו לו ים של כבוד , זה היה הצגה שניה בדיוק הראו את הסרט עליו ככה שהוא דיי נהנה , מה שהזכיר לדני את המים על האש והתה שהוא ביקש.

וככה איך שהוא מוציא את התיון וזורק למשולש דני ניבהל , כי פתאום באה לו מחשבה , שאולי זה לא טוב לתת לגאנדי לראות איך הוא מת בסוף וכל זה . אז הוא החליט להביא לו גם עוגיות , ותוך כדי שהוא מוציא אותם מהארון , באה לו עוד מחשבה , שאיך אם גאנדי מת הוא יושב אצלו בסלון מחכה לתה ומסתכל בכבלים ?

אבל דני בגלל שהוא הומאני , יותר פחד על המחשבה הראשונה ומיהר עם התה והעוגיות לסלון , בטלוויזיה כבר היה כותרות וגאנדי שכב אצלו מת על הספה .

נכתב על ידי גור
נחלם על ידי דני (שהוא בעצם מאילת וחף מפשע)
צוייר על ידי ניר(שגם עשה מזה סרט)